נדמה שלא משנה מה יקרה (אלא אם יגמרו הפרות בעולם) הפופולריות לבשר אף פעם לא תיעלם. תחום הבשר הוא עולם ומלואו – בין אם אתם קרניבורים מקצועיים שמכירים את כל הנתחים בפרה ומכינים בשר במגוון שיטות, ובין אם אתם רק אוהבים לצלות מידי פעם סטייק אנטריקוט או סינטה על גריל
נתח בקר עם טעמי בשר משגעים, פיסות שומן נמסות בפה ורמת שיוש גבוהה – מי שלא אוהב אנטריקוט, מוזמן לצאת עכשיו מהכתבה. אין כמו להכיר נתחי בשר חדשים ומעניינים כמו פלאנק, דנוור וסקירט, אבל בואו נודה על האמת – לפעמים כל מה שבא לנו זה נתח אנטריקוט טוב ומלא שומן.
הסינטה הוא ללא ספק אחד הסטייקים הפופלריים שניתן למצוא דרך קבע על הגריל של חובב הבשר הישראלי. עם פס שומן צדדי וכמעט בלי שומן בבשר עצמו (‘שיוש’ בשפה המקצועית) – המראה של הסינטה לא משאיר מקום לטעויות. הסינטה הוא אחד הדיירים באגף ה-‘לויין’ – שכולל בתוכו את הסירלויין (סינטה בלועזית)
אנחנו מקבלים המון שאלות שחוזרות על עצמן בקשר למארזים השונים של אנובה אז הגיע הזמן שנעשה לכם סדר “בבלאגן” ונפרק את המארזים השונים לגורמים שמרכיבים אותם וניתן לכם את כל התשובות לכל השאלות שיכולות לעלות לכם והכל בכדי שתוכלו לבחור את המארז הנכון עבורכם. 1. ממה מורכבים המארזים המארזים שלנו
הפלאנק מגיע אלינו מהחלק התחתון של הפרה – בין הרגליים האחוריות לקיבה. נתח הפלאנק ממנו חותכים את סטייק הפלאנק ממוקם במקום שעובד קשה – הוא עוזר לפרה להסתובב, לשבת ולקום – כך שהוא נחשב לנתח קשה ברמה בינונית ורזה יחסית – בפלאנק לא תמצאו רמת שיוש גבוהה, אבל בזכות המיקום
אנטריקוט, סינטה ופילה זה מעולה, אבל השילוש הקדוש הזה הוא לא מהות הכל והגיע הזמן להתקדם לנתחים נוספים. הדנבר קאט מגיע אלינו מאיזור הכתף (Chuck Roll), מעל הרגליים הקדמיות וקצת לפני הצוואר – אחד מהאזורים שעובדים הכי קשה בפרה. קבלו 2 כללי ברזל שיעשו לכם הרבה סדר בכל עולם הבשר:
סו – ויד (Sousvide) היא שיטת בישול בוואקום, בה מבשלים את המזון במים חמים, בטמפרטורה וזמן שנקבעו מראש. רבים שמעו על שיטת הבישול הזו בהקשר של הכנת בשר, עוף ודגים ברמת דיוק גבוהה שמספקת עסיסיות ורכות – וזה אכן נכון, אבל האמת היא שגם בישול של סוגי מזונות אחרים, כמו
סטייק טומהוק (Tomahawk Steak) הוא למעשה נתח פריים ריב שקיצוב העצם שלו נעשה בטכניקה הנקראת “FRENCHING”, שבה משתמשים גם בקיצוב כתר טלה ולמעשה משאירים את העצם נקייה מכל בשר או שומן. עצם הצלע הגדולה שדומה מאד לידית נותנת לכל הנתח צורה של גרזן אינדיאני ומכאן מגיע השם שלו, טומהוק. בואו
השף דוקטור ברונו גוסלט, נולד בשנת 1942 (בן 79 כיום) המציא את שיטת הסו ויד (בישול תחת ואקום) בשנת 1971, כדרך לשפר את דיוק מידת העשייה ואת רכות הבשר. באחד הניסויים שלו, גילה גוסלט שאם שמים את נתח הבשר בפאוץ’ אטום בוואקום ומבשלים אותו במים בחום מעט נמוך יותר מגריל
בשר עסיסי, לחמנייה טרייה, אינסוף תוספות ושילובים אפשריים ורטבים טעימים מעל – מה כבר יכול להשתבש? האמת שכמעט כלום – כל עוד הקציצה לא שרופה או שמדובר במשלוח שהתייבש שעות ארוכות עד שנאכל. צריך להודות על האמת – המבורגר זו מנה שקשה מאד לדפוק. בדומה לפיצה, גם כאן מדובר במאכל
בשביל לבשל בוואקום אתם צריכים לדעת 2 דברים. טמפרטורה וזמן. במדריך הזה תקבלו את השילוב הנכון לבשר בקר, כבש, עוף, דגים, ירקות, פירות וביצים.
השאירו את המייל והמדריך בדרך אליכם!
